קיימות, שינויי אקלים ונושאים סביבתיים הם נושאים דחופים ומורכבים, אך עדיין קשה לעורר סקרנות ולהגביר את המודעות בקרב קהלים מגוונים. מרכזי מדע, מוסדות חינוך וארגוני תרבות נדרשים לעתים קרובות לנקוט בצעדים יצירתיים כדי לשמש כקולות אמינים ומשפיעים, המזמינים את הקהילות לשיח משמעותי ונגיש.

עולם המדע, מרכז מדע הממוקם בוונקובר, קולומביה הבריטית, עושה בדיוק את זה. באמצעות תגובת שינוי פלטפורמה, Science World יצרה מרכז חינוכי אינטראקטיבי מקוון המשתף תלמידים מכל הגילאים ברחבי קולומביה הבריטית בתחומי STEAM — מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ועיצוב, ומתמטיקה — עם דגש על פתרונות לשיקום כדור הארץ. הפורטל מאורגן לנושאים קלים לעיכול כגון אוויר, יבשה, טבע, אנרגיה, טכנולוגיה, ועוד, מה שמקל על המבקרים לחקור את הנושאים הרלוונטיים ביותר עבורם. באמצעות מאמרים ומשאבים, הפלטפורמה מציגה תובנות של חוקרים, מדענים וארגונים קהילתיים ברחבי קולומביה הבריטית, ומטפחת מרחב כוללני ושיתופי. הדבר יצר נקודות כניסה מרובות למעורבות הציבור, תוך חיזוק הקשרים הקהילתיים והמקצועיים המקומיים.

שפה יצירתית ועיצוב אתרים אינטראקטיבי

מה מבדיל תגובת שינוי הייחודיות שלו היא העיצוב המחושב והמשעשע שלו והשפה הברורה והמרתקת. כותרות מאמרים כמו “איך המבורגרים מחממים את הקיץ?”השתמשו בהתייחסויות יומיומיות כדי למשוך תשומת לב — במיוחד מצד קהלים שעלולים להימנע מתכנים מדעיים או מתכנים העוסקים באקלים בשל הז'רגון הטכני.

מאמרים לרוב משולבים עם אלמנטים אינטראקטיביים כגון סקרים, תמונות עם כיתובים רספונסיביים, עובדות מעניינות ושאלות למחשבה. לדוגמה, בסוף מאמרים מסוימים, הקוראים עשויים להיתקל בשאלה כגון: “מה דעתך על קצב שינוי האקלים הנוכחי... על המערכות האקולוגיות והמינים בכדור הארץ?” אפשרויות התשובה נעות בין הומוריסטיות לרציניות, וברגע שהן נשלחות, הקוראים יכולים לראות כיצד אחרים הגיבו – מה שמעורר סקרנות, מחשבה ותחושת דיאלוג משותף.

שילוב מדע עם היסטוריה וידע מקומי

הפלטפורמה משלבת גם היסטוריה מקומית, שפה ילידית וגיאוגרפיה אזורית כדי להטמיע את החינוך לאקלים בחוויה החיים ובהקשר התרבותי.

במאמר “האם הדינוזאורים סבלו מקור בחורף?”, הפלטפורמה מנצלת את דמיונם של האנשים ואת משיכתם לחיים הפרהיסטוריים כדי לחקור את שינויי האקלים לטווח הארוך. היא משווה את מחזורי החורף של ימינו – המושפעים מקרחונים וצמחייה עונתית המשפיעים על רמות ה-CO₂ – לאקלים החם בהרבה ונטול הקרח של עידן הדינוזאורים. היא גם ממחישה שבמהלך עידן הקרח האחרון, מפלס הים היה נמוך ב-125 מטרים – “גובהם של רוב הבניינים במרכז ונקובר” – מה שהופך נתונים מופשטים למוחשיים יותר באמצעות נקודות ציון מקומיות.

במאמר אחר, “האם נהר פרייזר יתייבש עוד בימי חיי?”, מדען הגיאוגרפיה האתנוגרפית שיןדין פיט דן באופן שבו המסורות והשפה בעל פה של הילידים מספקות תובנות חשובות על תנאי האקלים בעבר. פיט מסביר כי השפות הילידיות, המדוברות מזה למעלה מ-18,000 שנה, מקודדות ידע סביבתי. לדוגמה, המאמר מזכיר: “בשפה אחת, חודש פברואר היה מכונה בעבר ‘קר עד כדי כך שהוא מקפיא את השיער’, אך לאחר מכן השם השתנה, מה שמרמז על כך שחודשי החורף הפכו לחמים יותר.”

שילוב הון עצמי בפתרונות ותכנון בתחום האקלים

מעבר להעלאת המודעות והעמקת ההבנה של מדע האקלים, Change Reaction מעניק לקוראים ידע מעשי התומך בקבלת החלטות מושכלות, במיוחד בכל הנוגע לסביבה המקומית ולבטיחות האישית שלהם. לדוגמה, המאמר “מה אם הבית שלי נמצא באזור מוצף?” מעודד אנשים לחשוב באופן ביקורתי על האופן שבו סיכונים אקלימיים — כמו שיטפונות — משפיעים לא רק על המקום שבו אנו חיים, אלא גם על האופן שבו אנו מתכננים את העתיד. הוא גם מדגיש סוגיות מדיניות רחבות יותר, ומדגיש כי התאמה אקלימית יעילה חייבת לקחת בחשבון את אי-השוויון החברתי ואת ההשפעות הבלתי פרופורציונליות על אוכלוסיות מוחלשות. שיקולים אלה חיוניים בעת פיתוח אסטרטגיות המעדיפות מוכנות, שוויון וחוסן לטווח ארוך בתכנון פעולות אקלימיות.

תוכניות הפעולה האקלימיות בבריטיש קולומביה מתפתחות כדי לטפל לא רק בפליטות, אלא גם בחוסן הקהילתי ובשוויון. במאמר “כיצד מתכננים תוכניות פעולה בנושא האקלים?“, כפי שמציין דייב אהרוניאן ממזכירות הפעולה האקלימית של קולומביה הבריטית, שינויי האקלים משפיעים על כל היבט בחיים – מתשתיות ועד בריאות הציבור. ערים כמו ויקטוריה משתמשות במפות סיכונים כדי לחנך את התושבים, בעוד תוכנית השכונות החסינות של ונקובר תומכת בהיערכות עממית. כדי להגן על אוכלוסיות פגיעות במהלך חום קיצוני, המחוז מציע מזגנים בחינם, תקני בנייה מעודכנים ואפילו פיילוט מוניות כדי להגיע למרכזי קירור – מה שמראה שפתרונות אקלימיים חייבים להיות כוללניים ומונעים על ידי הקהילה.

מעורבות כגורם מפתח בחינוך לאקלים

ערכי הליבה של Science World — סקרנות, שמחת חיים, רלוונטיות, הכללה ושיתוף פעולה — באים לידי ביטוי בכל היבט של תגובת שינוי. על ידי שילוב של תקשורת מדעית נגישה עם עיצוב הממוקד במשתמש, הפלטפורמה לא רק מספקת מידע, אלא גם מזמינה את המבקרים להרהר, להשתתף ולפעול.

זהו בדיוק סוג היוזמה שתומכת The Climate Toolkit: עידוד מוזיאונים, גנים, גני חיות ומוסדות אחרים לשלב חינוך ומעורבות בנושא האקלים בפרשנות ובתכנון התוכניות היומיומיות שלהם. Science World מציע מודל משכנע לאופן שבו פלטפורמות דיגיטליות יכולות לטפח מנהיגות בתחום האקלים – שאלה אחת, סיפור אחד ומבקר סקרן אחד בכל פעם. 

---