זריעת העתיד: שימוש בוועדה מייעצת לאקלים לנוער כדי לעורר השראה בדור הבא של קידום אקלים

מספטמבר 2021 עד מאי 2022, מחלקת המחקר והחינוך המדעי של Phipps Conservatory, בשיתוף עם The Climate Toolkit, אירחה את הוועדה המייעצת לנוער לאקלים הראשונה שלה. הקבוצה, שהורכבה משני מנהיגי נוער ו-18 יועצי נוער, פיתחה ויישמה פרויקטים הקשורים לסביבה, בנתה כישורי מנהיגות ותכנון פרויקטים, למדה על צדק סביבתי ואקלים, והעמיקה בנושאים הסביבתיים האהובים עליהם במהלך התוכנית. בסדרה מרובת חלקים זו, שנכתבה בשיתוף עם מנהיגי נוער אימאן חביב ו רבקה קרטר, נדון בתנופת התוכנית ובמבנה שלה, בפרויקטים שהתקבלו ובלקחים שנלמדו.

הצורך ברשת

חשיבה ודיבור על שינויי אקלים יכולים להיות מרתיע ולעתים קרובות מכריע. קל מאוד להיכנע לתחושת תבוסה כשמחפשים פתרונות לאיום המתקרב, כבר מזיק ומקיף כל הזמן של שינויי האקלים. אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו נגד תופעה זו הוא פעולה קולקטיבית. קיום רשת או קבוצת אנשים המודאגים משינויי האקלים הופכת את האקטיביזם האקלימי למשימה הרבה יותר נגישה. קבוצות המפגישות פעילי אקלים כדי ללמוד אחד מהשני, מאפשרות לקהילות שונות בתוך תנועת הצדק הסביבתי להתאחד ולאפשר תחושה של חוזק קולקטיבי וקהילה. מרחבים אלה יעילים ביותר כאשר משתמשים בהם הן לחינוך חברי הוועדה והן ליצירת פרויקטים מוכווני קהילה לטיפול בשינויי אקלים.

מועדוני אקלים וארגונים רבים בתוך בתי ספר ומוסדות בפיטסבורג הביעו צורך ועניין בקבוצות המחברים בין פעילים מרשתות שונות אלו. הוועדה המייעצת לאקלים הנוער של Phipps משרתת מטרה זו, ומפגישה תלמידים בין רמות כיתה, שכונות ובתי ספר. זה מאפשר לכל חבר להרחיב את הרשת שלו למיזמים עתידיים, ידע בנושאים סביבתיים וחזון כיצד נראים פתרונות צולבים ויעילים לשינויי אקלים.

הקמת הוועדה

הקונסרבטוריון והגנים הבוטניים של פיפס הקימו את הוועדה המייעצת לאקלים לנוער (YCAC) המורכבת מ-20 תלמידי תיכון ומכללות חדשנים עם שלוש מטרות משותפות: לְחַנֵך את עצמם ואחרים, לתמוך בקהילות שלהם באמצעות יוזמות הקשורות לאקלים, ו לקדם אקטיביזם אקלימי עם התמקדות בצדק סביבתי. יצירת מרחב לדיון בשינויי אקלים וניצול משאבים שהוענקו להם באמצעות Phipps, אפשרו לחברי הוועדה להשמיע את קולם בקהילה ולפעול באופן פעיל למען מטרות אלו בצורה של פרויקטים כלל קהילתיים. בקיץ 2021 נערכה קריאה פתוחה למחנכים ציבוריים ומקומיים כדי למצוא תלמידים מעוניינים להצטרף ל-YCAC כחברי ועד. לאחר תהליך ראיון, פיפס גם בחר בשני ראשי ועדות.

אימאן חביב ו רבקה קרטר, ה ראשי ועדות נוער, סיפק תובנה חשובה ליצירת מרחב להעצמת בני נוער בשינויי אקלים בזמן שהפרויקטים יצאו לדרך. ראשי הוועדה פיתחו פגישות תוך שימוש בפעילויות שאפשרו לחברים לעבוד יחד ולהשתמש בכישורי חשיבה ביקורתית כדי לבנות מערכות יחסים חזקות בכל הוועדה. מתן צורות שונות של השתתפות, מדיונים בקבוצות קטנות, דיוני ועדות וכלה בפורומים מקוונים, גיוון את צורת הקלט של הוועדה ואפשר לכל החברים לשתף את הרעיונות שלהם ולתרום לקבוצה. באמצעות שיתוף פעולה זה ניתנה לחברים אוטונומיה על ניהול הוועדה. א מסמך חי פותחה כדי לשקף את ערכי הוועדה ומשימתה ומטפחת תחושת מעורבות קהילתית; כל חברי הוועדה היו מעורבים בפיתוח האידיאלים שלנו. הקבוצה גם פיתחה יחד את עקרונות הוועדה עם חברים, שכלל לא משתמש בטלפונים, בהיותו א מאזין פעיל, ו פתוחים ללמוד אחד מהשני. כל השיטות הללו העמיקו את רמת המעורבות שהייתה לחברים בכיוון הוועדה, ויצרו תחושת מעורבות אישית ואחריות רבה יותר.

פעילויות מפגש

בתחילת YCAC התמקדו בהגדלת הידע של הקבוצה בנושא צדק סביבתי, שהפך לחלק בלתי נפרד מיצירת פרויקטים בחודשים הקרובים. היבט חינוכי ראשוני זה של הקבוצה אפשר לחברים ללמוד זה מזה, להתחבר כעמיתים ולהתכונן לטפל בבעיות אקלים ביושרה ובצומת. המנהיגים ביקשו להביא חינוך למפגשים עם פעילויות רבות ושונות. בפעילות הראשונה, החברים יצרו מיני פרויקטים כדי ללמד את התלמידים על סוגיות סביבתיות. פעילות זו אפשרה לחברים להכיר אחד את השני וליצור רעיון שבמרכזו נושא שהיה להם עניין משותף. זה גם סיפק היכרות בקנה מידה קטן יותר לסוג הפרויקטים שנוצרו בהמשך במהלך הוועדה. 

במשך עשרות שנים, האומות המאוחדות (או"ם) קיבצו מדינות רבות כדי לדון בסוגיות הקשורות לשינויי אקלים ועידת הצדדים ועידת (COP).

לאחר שהוועידה האחרונה, COP-26 הסתיימה, היא סיפקה לחברים את ההזדמנות להשתתף באירוע מדומה של COP ולהשתמש C-ROADS, סימולטור מקוון המאפשר למשתמשים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של מדיניות האקלים על קבלת ההחלטות. כמו דגם האו"ם, החברים פוצלו למדינות או אזורים שונים ועבדו לפיתוח הסכמים על מימון ופליטת CO2. הסכמים אלה הוכנסו לאחר מכן לסימולטור והראו לקבוצה את ההשפעה שתהיה למחוקק שלהם אם ייושם. פעילות זו טיפחה גם שיתוף פעולה בתוך הוועדה וגם הדגימה כיצד בתי מחוקקים שונים ישפיעו על שינויי האקלים. 

המאמר הבא בסדרה זו יעסוק בשלושת הפרויקטים שהסטודנטים סיימו במהלך השנה. הישארו מעודכנים!